מאמרים לפי נושאים

תשושי נפש – הגדרה, אבחון ומציאת מסגרת

תשושי נפשהיכולות המוחיות של המין האנושי מרשימות במיוחד, ומעניקות לנו אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות. אבל ככל שאנחנו מתבגרים, כך אנחנו מאבדים תאי מוח, ואיתם חלק מהיכולות המוחיות שלנו. במקרים קשים יותר ישנם אנשים הסובלים ממוגבלות של ממש, והם מוגדרים כתשושי נפש.

תשושי נפש סובלים מחוסר התמצאות במרחב, מאובדן הזיכרון, מפגמים הולכים ומחריפים בדיבור, משיפוט לקוי, מקושי לזהות את סביבתם ואת קרוביהם, מחוסר התמצאות בזמן, מחוסר שקט, מדיכאון, מבלבול רב וכתוצאה מכל אלה מחוסר יכולת לשמור על אינטראקציות חברתיות וגם חוסר יכולת לבצע חלק ממטלות היומיום הפשוטות.

ישנם תשושי נפש שמתנהגים בתוקפנות, ואחרים עלולים לשוטט ברחובות שעות ארוכות ללא מטרה ומבלי לדעת איפה הם נמצאים.

הסיבה לתשישות הנפש היא דמנציה (ובעברית שיטיון) – תסמונת המתאפיינות בפגיעה מנטלית וקוגניטיבית, בגלל ירידה ברמת התפקוד של קליפת המוח. הגורם הנפוץ ביותר לדמנציה הוא מחלת האלצהיימר, וברוב המקרים הדמנציה מחריפה עם הזמן, לפעמים בקצב מהיר ולפעמים בקצב איטי.

חשוב להדגיש כי דמנציה היא תופעה שכיחה בקרב קשישים: מעל גיל 80 כ-40% מהקשישים לוקים בדמנציה, ומאחר שתוחלת החיים של המין האנושי נמצאת בעלייה כל הזמן, הרי שמספר תשושי הנפש עולה גם הוא בקצב מהיר.

תשושי נפש, בגלל שאינם מסוגלים לקבל החלטות שקולות, לא מבחינה כלכלית, לא מבחינה רפואית ולא מבחינת חיי היומיום – זקוקים כמובן להשגחה מתמדת ולטיפול צמוד. חשוב להבין שגם אם מוחם נפגע באופן בלתי הפיך, עדיין יש בתוכו ליבה מתפקדת, וכמובן שחובה לאפשר להם לחיות את שארית חיים בכבוד ותוך שמירה על צלם אנוש.

לשם מתן טיפול נאות לתשושי נפש, חייבים קודם כל להגדיר את הקשישים כתשושי נפש. במקרים רבים לא קל לאבחן את הדמנציה, הן בגלל שגם קשישים בריאים סובלים מרמה מסוימת של פגיעה מנטלית וקוגניטיבית כחלק טבעי מתהליך ההזדקנות, והן בגלל שהמשפחה במקרים רבים מעדיפה להכחיש את הדמנציה בגלל החשש להתמודד איתה ועם ההשכלות של הגדרת יקיריהם כתשושי נפש.

הקביעה כי אנשים הם תשושי נפש נעשית על-ידי פסיכיאטר, או פסיכוגריאטר, אחרי מבחנים קוגניטיביים שונים וכן תצפיות על הקשיש וראיון עם בני משפחתו. ישנם 3 מבחנים עיקריים: מבחן "מיני מנטל" שמעריך את הזיכרון של הקשיש, רמת הקשב שלו, יכולתו לכתוב משפטים, ומסוגלותו לעקוב אחרי הוראות שונות ולבצע משימות.

מבחן אחר הוא מבחן השעון – האם הקשיש מסוגל לצייר שעון ולומר מה השעה. המבחן השלישי הוא מבחן MSQ ששואל את החולה האם הוא יודע מה גילו, איפה הוא גר, וכיו"ב שאלות לגבי חייו.

בהתאם לאבחון, ולמידת חומרת הדמנציה, נקבע אופי הטיפול בתשושי הנפש: האם ממנים להם אפוטרופסים, האם הם נשארים בבית או שמא חייבים לשהות במסגרת מוסדית, ובמקרים מסוימים גם טיפול תרופתי מתאים.

הגידול הניכר במספר תשושי הנפש הביא לצורך גדל והולך במציאת פתרונות עבורם, ואכן כיום ישנם בתי אבות רבים המתמחים בתשושי נפש, וכן בתי אבות "רגילים" שבהם מחלקות ייעודיות לתשושי נפש.

בתי האבות לתשושי נפש והמחלקות הייעודיות להם מציעות לקשישים, מעבר להשגחה וטיפול בצרכי היומיום, גם מענה לצרכים הנפשיים הייחודיים של תשושי נפש: אפשרויות ריפוי בעיסוק, תרפיה באמצעות אמנות, משחקים – כל אלה לא רק משפרים את מצב רוחם אלא גם מאטים את התדרדרות מצבם המנטלי.

One Response to תשושי נפש – הגדרה, אבחון ומציאת מסגרת

  • אוליבר says:

    האם גילו מה המקור הבעיה של תשושי נפש? האם היו יכולים לעקוב אחרי פעילויות ומעשים אשר הובילו לזה שהם הגיעו למצב כזה של תשישות נפש?

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>