מאמרים לפי נושאים

בית אבות סיעודי – כדי שהורינו יוכלו להזדקן בכבוד

בית אבות סיעודיבתי אבות סיעודיים – המכונים לעיתים גם בתי אבות גריאטריים, או בתי אבות לחולים כרוניים – הם פיתרון ראוי, ולפעמים הכרחי, עבור קשישים שכבר מתקשים לתפקד באופן עצמאי, וזקוקים למסגרת תומכת ומגנה המספקת בנוסף גם חברה וחיים שיש בהם לא מעט כבוד וערך. ישנם בתי אבות סיעודיים פרטיים וישנם בתי אבות סיעודיים ציבוריים.

קשישים וחולים שחייבים סיוע בכל פעולות היומיום, או ברובן המכריע, נחשבים סיעודיים. חלק מהחולים הסיעודיים מרותקים למיטתם, אחרים מתניידים אך ורק בעזרת כסא גלגלים, יש כאלה שכבר אינם שולטים בצרכיהם, ואילו אחרים נעים על הסקאלה שבין צלילות מוחלטת לבין דמנציה (שיטיון) הגורמת להתדרדרות מנטלית וקוגניטיבית שלא מאפשרת לקשיש או לחולה לתפקד כהלכה.

Continue reading

בית אבות לתשושי נפש – מימון מהמדינה

בית אבות לתשושי נפשאף אחד לא שש להעביר את אמא שלו, אבא, או את הסבא או הסבתא, לבית אבות. כשמדובר בקשישים שדעתם צלולה, וכושר השיפוט שלהם לא נפגם – ההחלטה היא כמובן שלהם, דבר המקל על ההתמודדות של המשפחה עם השינוי הדרמטי בחיי כולם.

אבל ישנם קשישים רבים שבשל דמנציה – כלומר ירידה משמעותית בתפקוד תאי המוח, הבאה לידי ביטוי בקשיי זיכרון הולכים וגדלים, חוסר אוריינטציה בזמן או במרחב, שיפוט שאינו חד ואף לקוי לחלוטין, שינויים תכופים במצבי הרוח ומחשבות מעורפלות וסותרות – כבר אינם מסוגלים להחליט לגבי עתידם. Continue reading

בית אבות – איך עוברים בשלום את הימים הראשונים

בית אבות"חבל שלא עברתי הנה כבר לפני חמש שנים"

שינויים גדולים בחיים תמיד מפחידים אותנו, והמעבר מבית פרטי לבית אבות על אחת כמה וכמה. ה"הודאה" בזקנה, התחושה של חוסר העצמאות המסוים והזדקקות לעזרה – כל אלה הופכים צעד שיכל להיות טבעי לגמרי, משהו שכמעט כולנו היינו עושים בהגיענו לגיל מסוים: עוברים לבית אבות.

כי אחרי שכבר מבצעים את המעבר, ומסתגלים לשהות בבית האבות, פתאום מתגלה לנו עולם חדש, נעים, מהנה, עשיר בתכנים וכזה המציע חברה מגוונת, כך שלא פלא כי קשישים רבים – שכמו מתעוררים פתאום לתחייה אחרי תקופת דעיכה – מצטערים על כך שלא עברו לבית אבות כמה שנים קודם לכן.

לכן ישנה משמעות רבה לימים הראשונים של הקשיש בביתו החדש: הסתגלות מהירה לבית אבות מבטיחה ימים רבים של שמחה וחוויות חיוביות בעתיד.

Continue reading